יום רביעי, 2 בספטמבר 2015

כן אני עדיין מניקה וגאה בזה!!

אז כן מורן שלי כבר בן 2.8 ועדיין יונק, וכל אלה שקוראים לי משוגעת או פסיכית ועוד כל מיני ברכות ופירגונים למיניהם כבר לא ממש מזיזים לי כן כן אני חווה את הברכות האלה מידי יום ואת הרמות הגבה. 
בירין הושפעתי מהלחץ של החברה ובגיל כמעט שנתיים הפסקתי להניק לא שזה מוקדם אבל הייתי ממשיכה לו לא היו לוחצים עליי מהסביבה. 


(צילום:nilly Sadiky Zino)  

אבל הפעם, הפעם החלטתי שאני מחוסנת לזה, שהחברה לא מחליטה עליי אלא אני מחליטה עליי... 
מורן נולד בשבוע 36 במשקל 2.000 ק״ג היה ממש עכבר קטן, משום מה עם כל הניסיון והידע עם מורן הרגשתי ממש קלולסית, היה לי קשה כל ההתנהלות ההתחלתית איתו, מורן היה יונק ממש מעט ומתעייף והוריד עוד ועוד במשקל בטיפת חלב ישר אמרו לי, יאללה בקבוק.. ואני? אני אמרתי אין מצב כל ההריון חיכיתי להניק ואני לא מתכוונת לוותר כל כך בקלות.. אז שאלתי והתייעצתי עם חברות עד שהמליצו לי על יועצת הנקה מדהימה!! אחת כזאת שראית בה באמת את אהבת המקצוע, מפרגנת לה ביג טיים קוראים לה נירית אובליקוביץ דיברנו בטלפון הסברתי את הבעיה וידעתי שזה הולך לעלות לי.. ואז היא אמרה אם את חברה בכללית זה יעלה לך 150₪!! הייתי בהיי סופסוף מנצלת את הזכויות שלי.. 
נירית הגיע פעמיים כדי לבדוק את התהליך,  הסבירה והדריכה בהמון אהבה וסבלנות, במשך שבועיים כמעט הייתי צריכה לשאוב ולהאכיל את מורן עם צינורית דרך הפה, רק כדי שיגדל קצת ויהיה לו מספיק כוח לינוק, תנועת המציצה קשה ומעייפת והייתי חייבת לתת לו פוש, ורק לא לוותר על ההנקה שכל כך רציתי, אחרי שקיבל קצת כוח חיברנו לשד נירית הייתה שם כדי לבדוק שאני מצליחה לחבר ולהתחבר, השאירה לי משקל לוודא עלייה במשקל של מורן ואז באה גם לאסוף כל זה בסכום של 150 ש״ח! (כמובן שגם פינקתי במתנה, איך אפשר שלא?)  אחת ההוצאות היותר שוות שהשקעתי בלידה. 



הזמן עבר מורן התחבר בקלות ואני חיברתי באהבה.. 

(צילום: nilly sadiky zino)
בגיל 3.5 חוד׳ אחרי שמורן לא הפסיק לצרוח ולבכות ואחרי שלא וויתרתי לרופא ילדים, נכנסתי לחדר של הרופא ילדים ואמרתי: ״אני לא אמא היסטרית, אני בעלת משפחתון וגידלתי לא מעט ילדים, אני יודעת שתינוקות בוכים, אבל זה לא בכי רגיל הילד סובל..״ 
לאחר בדיקה הוא אמר שזה ריפלוקס סמוי נתן מרשם ויצאנו לדרך, משם החיים היו הרבה יותר קלים ורגשות האשם איך לא התעקשתי קודם, אבל העדפתי לא להתעסק עם מה שהיה ולהנות מהילד החדש שקיבלתי. 
שמחתי שנאבקתי על ההנקה כי עם הריפלוקס זה היה הרבה יותר קל.. 



מורן התחיל לגדול ולהתפתח לטעום ממוצקים אבל תמיד רצה גם שלוק של חלב, היה לנו כייף ונוח, זה עזר לנו ביציאות ארוכות מחוץ לבית זה ממש הקל בטיסות. 
אז היום מורן בן 2.8 נכנס השנה לראשונה לגן, ועדיין נהנה וגם אני מההתחברות שהיא רק שלנו. אני לא מתכוונת להסביר ולהתנצל, אני יודעת שבסוף זה ייגמר כרגע אני נהנית מכל רגע, וגם הוא...
אז אני רוצה לומר כן אני עדיין מניקה וכן אני גאה בזה!! 







* חייבת להוסיף החשיפה שלי לא באה חלילה לשפוט את אלה שהחליטו לא להניק מכל סיבה שהיא בין אם מבחירה או בין אם פשוט לא הצליחו.. השיפוטיות היא לשתי הצדדים ולא רוצה שישפטו גם את אלה שכן בוחרות להניק. 





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה רבה שהגבת :)